ערעור בעתירה מנהלית: מסלול, מועדים וסעדים | מתן לקר

ערעור בעתירה מנהלית: מסלול, מועדים וסעדים

לא כל החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתנת לערעור באותו מסלול. לפני ספירת המועד צריך לזהות אם מדובר בפסק דין בעתירה, פסק דין בתובענה, פסק דין בערעור מינהלי או "החלטה אחרת" — למשל החלטה בבקשה לצו ביניים.

נקודת פתיחה: לא כל מסמך שכותרתו "החלטה" הוא החלטה אחרת, ולא כל פסק דין מקנה ערעור בזכות. הסיווג נעשה לפי מהות ההכרעה והוראות החוק.

מתי קיים ערעור בזכות?

סעיף 11 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים קובע שפסק דין בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

להבחנה בין עתירה, ערעור מינהלי ותובענה ראו סוגי ההליכים בבית המשפט לעניינים מנהליים.

לפי תקנה 33(א), המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט הוא 60 ימים. מניין הימים תלוי בשאלה אם ההחלטה ניתנה בפני בעל הדין או הומצאה לו, ותקופת פגרה אינה באה במניין אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

מתי נדרשת רשות ערעור?

סעיף 12 קובע שפסק דין בערעור מינהלי, ערעור על החלטת רשם והחלטות מסוימות אחרות ניתנים לערעור לבית המשפט העליון רק ברשות.

המונח "החלטה אחרת" כולל, בין היתר, החלטה בבקשה לצו ביניים בעתירה, החלטה בעניין חיסיון והחלטות דיוניות נוספות שמנויות בחוק. לפי תקנה 33(ג), המועד לבקשת רשות לערער על החלטה אחרת הוא 30 ימים.

בפסק דין בערעור מינהלי נדרשת רשות מכוח סעיף 12, ולפי תקנה 33(ב) המועד הכללי לבקשת רשות לערער על פסק דין הוא 60 ימים. אם ניתנת רשות, רואים ככלל את נימוקי הבקשה כנימוקי הערעור ואין מגישים ערעור נפרד, מכוח תקנה 34 וההסדר האזרחי המוחל על פיה. בכל מקרה יש לבדוק דין מיוחד, הוראת מעבר והחלטה שיפוטית קונקרטית.

טבלת זיהוי מהירה

הטבלה אינה מחליפה בדיקה של דין מיוחד, סיווג ההחלטה והמצאה כדין.

האם הערעור מעכב את פסק הדין?

לא. הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה כשלעצמה. אם נדרש לשמור על המצב הקיים, יש לבדוק בקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני. לפני שהוגש הערעור הסמכות עשויה להיות בידי הערכאה שנתנה את ההחלטה; לאחר ההגשה — בידי בית המשפט העליון, לפי התקנות.

ראו צו ביניים ועיכוב ביצוע.

מה בוחנת ערכאת הערעור?

ערעור אינו משפט חדש שמתחיל מאפס. בית המשפט בוחן את פסק הדין ואת הטענות לערעור על בסיס התיק שהתנהל בערכאה הקודמת. מוקד אפשרי עשוי להיות:

• טעות בפרשנות החוק או בהפעלת עילת הביקורת;
• טעות בסמכות או בסעד;
• אי־התייחסות לטענה או למסמך מהותיים;
• פגם דיוני שפגע באופן ממשי בהליך;
• מסקנה שאינה מתיישבת עם התשתית שנקבעה.

ככלל, ערכאת הערעור ממעטת להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית. עם זאת, אין לומר שהיא "לעולם" אינה מתערבת. הטענה צריכה להסביר מדוע המקרה מצדיק את התערבותה.

האם אפשר לצרף ראיות חדשות?

ככלל, הערעור נשען על החומר שהיה בפני הערכאה הקודמת. צירוף ראיה חדשה דורש בקשה והצדקה לפי הדין. יש להסביר מדוע הראיה לא הוגשה קודם, מה חשיבותה והאם קבלתה דרושה להכרעה צודקת.

התקנות מאפשרות גם הודעת עדכון על נסיבות חדשות שאירעו לאחר ההחלטה, בתנאים ובמועדים הקבועים בהן. הודעת עדכון אינה דרך לעקוף את הכללים להגשת ראיות.

מה עושים מיד לאחר קבלת פסק הדין?

• שומרים את פסק הדין ואת אישור ההמצאה;
• מזהים אם מדובר בפסק דין או החלטה אחרת;
• בודקים אם הערעור בזכות או ברשות;
• מחשבים מועד לפי התקנות והדין המיוחד;
• בודקים אם נדרש עיכוב ביצוע;
• אוספים את כתבי הטענות, הפרוטוקולים והמוצגים;
• מנסחים את השגיאות הנטענות ואת הסעד המבוקש.

כאשר ההליך עדיין בשלב הערכאה הראשונה, רשימת הדרישות נמצאת בעמוד הגשת עתירה מנהלית.

שאלות נפוצות

האם אפשר לבקש הארכת מועד?

בית המשפט רשאי להאריך מועד, אך ערעור מינהלי, ערעור לעליון ובקשת רשות ערעור לא יוארכו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. אין לבנות על ארכה במקום לפעול בזמן.

מה ההבדל בין עע״ם לבר״ם?

עע״ם הוא סימון מקובל לערעור מינהלי בבית המשפט העליון; בר״ם הוא בקשת רשות ערעור מינהלית. הסימון משקף את סוג המסלול, אך הסיווג המשפטי נקבע לפי החוק וההחלטה.

האם בית המשפט העליון יכול להחזיר את הדיון לרשות?

הסעד תלוי בסוג הטעות ובנסיבות. העליון יכול לדחות או לקבל את הערעור, לשנות את התוצאה או להחזיר את העניין לערכאה או לרשות עם הוראות מתאימות.

המידע כללי. מועד שגוי עלול לחסום הליך, ולכן יש לבדוק את ההחלטה והמצאתה לפני פעולה.

מקורות להצגה בעמוד

• חוק בתי משפט לענינים מינהליים, סעיפים 11–12.
• תקנות בתי משפט לענינים מינהליים, תקנות 33–34, 38–39 ו־42–44.