מצב רפואי או נפשי של נאשם עשוי להקים סייג לאחריות פלילית ולהוביל לזיכוי או להפסקת ההליכים בתיקי עבירות מין. החוק קובע כי אדם אינו נושא באחריות למעשיו אם בשעת המעשה היה נטול יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או להימנע מהמעשה עקב מחלה שפגעה ברוחו או ליקוי בכושרו השכלי. הוכחת מצבים אלו דורשת תשתית רפואית ופסיכיאטרית מקיפה השוללת את קיומה של כוונה פלילית.
יסודות האחריות הפלילית והשפעת מצבים רפואיים
הבסיס לכל הרשעה דורש הוכחה של יסוד עובדתי ויסוד נפשי. כאשר אדם מבצע פעולה פיזית המהווה עבירה, התביעה נדרשת להוכיח כי פעולה זו לוותה במודעות וברצון חופשי. מצבים רפואיים מסוימים שוללים לחלוטין את היסוד הנפשי הנדרש.
מחלות דמנציה מתקדמות, גידולים מוחיים הפוגעים באונה המצחית ואחראים על עיכוב דחפים, או מצבים פסיכוטיים חריפים, מנתקים את הקשר ההכרתי בין האדם לבין מעשיו באופן שאינו מאפשר לייחס לו אשמה משפטית.
במצבים אלו עורך דין פועל כדי להציג את התמונה הרפואית המלאה המוכיחה כי הנאשם פעל תחת השפעת מחלה קשה אשר שללה ממנו את חופש הבחירה.
הוכחת היעדר כוונה פלילית עקב מצב אורגני או נפשי היא תהליך מורכב המצריך איסוף של תיעוד רפואי היסטורי ונוכחי מטעם גורמי טיפול מוסמכים.
המטרה היא להציג בפני בית המשפט תמונה קלינית המסבירה באופן רפואי טהור מדוע ההתנהגות חרגה מהנורמה החברתית בצורה כה קיצונית.
נקודה קריטית שחשוב להכיר היא ההבחנה בין מצב פסיכוטי הנובע ממחלה טבעית, לבין מצב פסיכוטי שנגרם כתוצאה משימוש רצוני בסמים או באלכוהול.
במקרים של עבירות המבוצעות תחת השפעת חומרים משני תודעה, החוק מחיל את סייג השכרות ולרוב אינו פוטר את הנאשם מאחריות פלילית, גם אם לא היה מודע למעשיו. פטור יינתן רק אם מצב השכרות נגרם שלא מדעתו של האדם, או אם השימוש הממושך הוביל לנזק מוחי אורגני קבוע המוגדר כמחלת נפש לכל דבר.
סייג אי שפיות הדעת והחלת הפטור מאחריות
חוק העונשין הישראלי מכיר בסייג אי שפיות הדעת כהגנה מהותית מפני הרשעה. כדי לחסות תחת הגנה זו, נדרש להראות כי בשעת המעשה הנאשם סבל ממחלת נפש או מליקוי שכלי שפגעו משמעותית ביכולתו להבין את הפסול במעשיו או להימנע מהם.
טעות נפוצה היא המחשבה שכל דיכאון, חרדה או מצוקה רגשית פוטרים מאחריות פלילית. הפטור ניתן רק במקרים שבהם המחלה הובילה לניתוק ממשי מהמציאות או לחוסר שליטה מוחלט על דחפים.
ניהול ההגנה סביב סייג זה דורש מעורבות של פסיכיאטרים בכירים שיבחנו את הנאשם ויכתבו חוות דעת מפורטת ומבוססת. עורך דין יפעל לזימון עדים רפואיים מטעם ההגנה ולחקירה נגדית של עדי התביעה כדי להוכיח את קיומה של המחלה בזמן ביצוע המעשה.
במסגרת ניהול תיקי עבירות מין, להוכחת מצב פסיכוטי בזמן אמת יש משקל מכריע שעשוי לשנות את פני התיק מקצה לקצה ולהוביל למסקנה כי האדם אינו אחראי פלילית למיוחס לו.
העדר שליטה ומצבים של אוטומטיזם רפואי
מלבד מחלות נפש קלאסיות, קיימים מצבים גופניים המייצרים התנהגות אוטומטית לחלוטין ללא כל מודעות מצידו של האדם. מצבים אלו מכונים אוטומטיזם, והם נכללים תחת סייג העדר שליטה בחוק העונשין.
דוגמאות למצבים כאלה יכולות לכלול התקפים אפילפטיים מסוימים, מצבי היפוגליקמיה קיצוניים אצל חולי סוכרת, או תסמונות של הליכה מתוך שינה אשר במהלכן אדם עלול לבצע פעולות גופניות ללא מודעות. כאשר עולה חשד להתנהגות אוטומטית שכזו, עורך דין פועל להפניית הנאשם לבדיקות נוירולוגיות מקיפות, למעבדות שינה או להדמיות מוחיות בהתאם לצורך.
הממצאים האובייקטיביים המופקים ממכשירים רפואיים מספקים עוגן ראייתי התומך בטענה כי הפעולה נעשתה בהיעדר שליטה גופנית מינימלית.
ביסוס טענה רפואית זו יכול להוביל להחלטה על הגשת בקשה לשם ביטול של כתב האישום מתוך ההבנה הבסיסית שהנאשם לא בחר, לא רצה ולא שלט בביצוע העבירה.
|
⭐ שימו לב ⭐ טענות הגנה המבוססות על מצב רפואי או נפשי חייבות להיות נתמכות בחוות דעת פסיכיאטריות או קליניות מסודרות, וחשוב להעלותן מוקדם ככל האפשר בהליך כדי למנוע את המשך הפגיעה בזכויות הנאשם. |
ההבחנה בין כשירות לעמוד לדין לאחריות בשעת המעשה
בכל הליך משפט פלילי, קיימת הבחנה קריטית בין מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה לבין מצבו בעת ניהול המשפט עצמו.
כשירות לעמוד לדין בוחנת את היכולת הנוכחית של הנאשם להבין את הליכי המשפט, לעקוב אחרי הדיון ולהנחות את סניגורו כיצד לפעול.
אם הפסיכיאטר המחוזי קובע כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין נכון לרגע זה, ההליכים יופסקו והוא יופנה לטיפול, ללא כל הכרעה בשאלת אשמתו. לעומת זאת, אחריות בשעת המעשה בוחנת את נקודת הזמן שבעבר שבה התרחש האירוע.
נאשם יכול להיות כשיר לחלוטין לעמוד לדין היום ולנהל משפט, אך במקביל עומדת לו הזכות להוכיח כי בעת האירוע הוא היה שרוי בהתקף פסיכוטי חולף ששלל את אחריותו.
בשלב זה עורך דין יפעל להפרדת הסוגיות ולמיקוד תשומת הלב של בית המשפט והתביעה במצב הרפואי ששרר במועד האירוע הנקודתי. חשוב להדגיש כי חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי אינה בבחינת סוף פסוק. ההכרעה המשפטית הסופית בשאלת הכשירות או השפיות מסורה בלעדית לבית המשפט.
שופטים רשאים לדחות את מסקנות הפסיכיאטר המחוזי ולאמץ דווקא את חוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעם ההגנה, במיוחד כאשר היא מבוססת על תשתית קלינית מעמיקה, מקיפה ומעודכנת יותר.
השפעת חוות דעת רפואיות בשלבי החקירה והמעצר
התמודדות עם חשוד הסובל מליקוי נפשי או שכלי דורשת היערכות מיוחדת זהירות רבה כבר בשלבי החקירה הראשוניים בתחנת המשטרה. אדם הנמצא במצב נפשי מעורער עלול למסור הודאות שווא או לספק גרסאות מבולבלות שאינן משקפות את המציאות העובדתית.
חוקרים עשויים לפרש בלבול זה כניסיון לשבש חקירה או כמסירת עדות שקר, בעוד שמדובר בתסמין קליני מובהק של המחלה או הליקוי השכלי.
עורך דין המלווה חשוד במצב רפואי מורכב יפעל לקיום בדיקתו על ידי רופא או פסיכיאטר עוד בטרם תיגבה ממנו עדות פורמלית מוקלטת.
הצגת תעודות רפואיות בשלב מוקדם עשויה לשנות את אופי החקירה, להוביל לשחרור לחלופת מעצר במוסד רפואי, ואף לשמש בסיס במסגרת הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום במטרה לשכנע את רשויות התביעה לסגור את התיק בשל נסיבותיו המיוחדות.
בחירה בנתיב המשפטי הנכון להגנה על זכויות הנאשם
התמודדות מול מערכת האכיפה והמשפט היא קשה ומאתגרת, אך היא מורכבת שבעתיים כאשר הנאשם סובל מליקוי רפואי או נפשי הממסך את הבנתו או שולט בפעולותיו.
זיהוי נכון של המצב הרפואי וחיבורו המדויק לדוקטרינות המשפטיות יכולים לחלץ אדם מהרשעה לא צודקת ומעונש מאסר, ולהפנותו למסלול של שיקום וטיפול רפואי הולם בקהילה או במוסד מתאים.
זכויותיך ראויות להגנה בכל מחיר, והמאבק מתחיל בהבנה של המצב הרפואי והמשפטי לאשורו. האם תרצה שאסייע לך בבחינת החומרים הרפואיים הקיימים ובגיבוש אסטרטגיה משפטית המותאמת במדויק למצבך?
